נתונים, ייצוגים ומדדי מרכז
טבלאות שכיחויות ושכיחות יחסית, שכיח, דיאגרמות עמודות ועיגול, ממוצע וחציון וקריאה ביקורתית של נתונים.
כ־5–10 דקות לכל רעיון · אפשר לעצור ולחזור
תצוגה וקישורים נוספים
לומדים בקצב שלכם: מבינים את הרעיון, רואים דוגמה ואז מנסים לבד.
שיתוף וכלים למורה
הדפסה ושיתוף
אפשר לקבל סיכום כתמונה
- משתפים קישור ליחידה ומבקשים להשלים את התרגול המסכם.
- בסיום, התלמידים פותחים ״לסיכום התרגול״ ובוחרים ״שמירת הסיכום כתמונה״. אפשר גם לצלם את הכרטיס.
- שולחים למורה בדרך שנקבעה בכיתה, מחוץ לאתר.
בתרגול הרגיל לא צריך חשבון תלמיד. התוצאות שלו אינן נשלחות אוטומטית לאזור המורים. פעילות כיתתית נפרדת מציגה את המידע שהיא משתפת לפני ההצטרפות.
מה רואים בסיכום?
היחידה, רמת התרגול ומספר התשובות הנכונות בניסיון הראשון ללא עזרה. זהו סיכום מקומי של סבב תרגול, לא ציון מבחן או אישור לשליטה בחומר. הסיכום אינו מאמת מי פתר את התרגילים.
הכרטיס מופיע בתרגול המסכם של היחידה, לא בכל שאלה קצרה או פעילות מודרכת. אין צורך להזין שמות תלמידים באתר.
משימה ממוקדת וקצב שיעור
תכנון זמן מקומי לשיעור
0:00
בדיקת יציאה: בקשו להסביר רעיון אחד ולציין מה עדיין דורש עזרה. הטיימר אינו עוצר את התלמידים ואינו מסמן השלמה.
אין כאן רשימת תלמידים, איסוף תשובות או דוח כיתה. הבחירות והשעון נשארים בדף הזה; רק הקישור שבחרתם מועתק לשיתוף.
סטטיסטיקה · לאט, צעד אחד בכל פעם
סטטיסטיקה, מההתחלה ובקצב שלך
נתחיל בהסברים פשוטים: מהי סטטיסטיקה, שכיח, ממוצע וחציון. רק בהמשך נעבור לטבלה לרוחב. מתקדמים רק כשבוחרים ״הבנתי, לצעד הבא״.
צעד 1 מתוך 25
מה זה סטטיסטיקה?
סטטיסטיקה עוזרת לנו להבין מידע שאספנו.
למשל, שואלים כמה ספרים כל ילד קרא. אחרי שאוספים את התשובות, אפשר לגלות מה חוזר הרבה ומה נמצא באמצע.
כרגע לא מחשבים ולא ממלאים טבלה. קודם נכיר את הרעיונות, אחד בכל פעם.
לבחירת נושא או חזרה לצעד קודם
לעיון וחזרה: כל ההסברים והטבלאות המלאות
סטטיסטיקה · מהנתונים אל התשובה
טבלת שכיחות, חציון, שכיח וממוצע
בונים טבלה לרוחב כמו במחברת: הערכים בשורה העליונה, ומתחתיהם סוגי השכיחות. מתחילים בדוגמה, ואז פותחים הסבר לפי הנושא שצריך.
הדוגמה שנבחרה: 13 נתונים · מספר אי־זוגי. כל ההסברים שמתייחסים ל״טבלה שלנו״ מתעדכנים יחד איתה.
הערכים לרוחב, מהקטן מימין לגדול משמאל. אם לא רואים את כולם, מחליקים את הטבלה לצדדים.
| ציון | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | סך הכול |
|---|---|---|---|---|---|---|
| שכיחות · מספר ילדים | 2 | 2 | 4 | 2 | 3 | 13 |
| שכיחות יחסית | 2/13 | 2/13 | 4/13 | 2/13 | 3/13 | 1 |
| שכיחות יחסית באחוזים | 15.38% | 15.38% | 30.77% | 15.38% | 23.08% | 100% |
| שכיחות מצטברת | 2 | 4 | 8 | 10 | 13 | — |
| שכיחות מצטברת באחוזים | 15.38% | 30.77% | 61.54% | 76.92% | 100% | — |
| מקומות ברשימה המסודרת | 1–2 | 3–4 | 5–8 | 9–10 | 11–13 | — |
| ערך × שכיחות | 12 | 14 | 32 | 18 | 30 | 106 |
בשורות המצטברות מסתכלים על התא של הערך הגדול ביותר: 13 ו־100%. לא מחברים את התאים המצטברים. האחוזים מעוגלים לשתי ספרות לכל היותר; לכן סכום האחוזים המעוגלים עשוי להיות מעט שונה מ־100%.
1. איך ממלאים טבלת שכיחות?
נתחיל ברשימה לא מסודרת. כל מספר הוא נתון אחד, גם אם הוא חוזר:
10, 8, 8, 9, 8, 8, 9, 10, 7, 6, 6, 7, 10
- מוצאים את הערכים השונים ומסדרים מהקטן לגדול. בטבלה שלנו: 6, 7, 8, 9, 10. רושמים כל ערך פעם אחת בשורה העליונה.
- עוברים ברשימה וסופרים כל הופעה. אפשר לסמן קו קטן בכל ספירה, כדי לא לספור פעמיים.
- בשורת השכיחות רושמים מתחת לכל ערך כמה פעמים הוא מופיע: לערך 6 יש 2 הופעות · לערך 7 יש 2 הופעות · לערך 8 יש 4 הופעות · לערך 9 יש 2 הופעות · לערך 10 יש 3 הופעות.
- בודקים שסכום השכיחויות שווה למספר הנתונים ברשימה:
2 + 2 + 4 + 2 + 3 = 13
חשוב: 5 ערכים שונים אינם 5 ילדים. יש 13 ילדים, וכל ילד נספר פעם אחת. אם ערך שמופיע בכותרת לא התקבל כלל, שכיחותו 0. ערך 0 שנמדד, לעומת זאת, הוא נתון רגיל שצריך לספור.
2. שכיחות יחסית ושכיחות יחסית באחוזים
שכיחות יחסית היא החלק של ערך מסוים מכל הנתונים: השכיחות שלו חלקי מספר הנתונים הכולל.
שכיחות יחסית = שכיחות ÷ מספר הנתונים
לערך 8 יש 4 הופעות מתוך 13:
4/13
כדי להפוך את החלק לאחוזים, כופלים ב־100:
4/13 × 100 ≈ 30.77%
זה אחוז הילדים עם בדיוק הערך 8, ולא עד 8. מחלקים ב־13, לא ב־5 עמודות הערכים. סכום השכיחויות היחסיות הוא 1, וסכום האחוזים לפני עיגול הוא 100%.
3. שכיחות מצטברת ושכיחות מצטברת באחוזים
שכיחות מצטברת סופרת כמה נתונים קטנים מהערך או שווים לו. מתחילים בערך הקטן ביותר ומוסיפים בכל עמודה את השכיחות החדשה.
- עד 6, כולל 6: 2 = 2.
- עד 7, כולל 7: 2 + 2 = 4.
- עד 8, כולל 8: 2 + 2 + 4 = 8.
- עד 9, כולל 9: 2 + 2 + 4 + 2 = 10.
- עד 10, כולל 10: 2 + 2 + 4 + 2 + 3 = 13.
לדוגמה, עד 8, כולל 8, יש 8 ילדים. כדי לחשב שכיחות מצטברת באחוזים, מחלקים את השכיחות המצטברת ב־13 וכופלים ב־100:
8/13 × 100 ≈ 61.54%
מחשבים מהמספר המצטבר המדויק ולא מחיבור אחוזים שכבר עיגלנו. התא האחרון מגיע תמיד ל־13 נתונים ול־100%. השכיחות המצטברת לעולם אינה יורדת; בעמודה ששכיחותה 0 היא נשארת ללא שינוי.
איך קוראים שאלה מתוך הטבלה?
- בדיוק 8: קוראים את השכיחות הרגילה, 4.
- לכל היותר 8, או עד 8 כולל: קוראים את המצטברת, 8.
- פחות מ־8: קוראים את המצטברת בעמודה הקודמת, 4.
- יותר מ־8: מחסרים את המצטברת ממספר הנתונים: 13 − 8 = 5.
- 8 ומעלה, כולל 8: מחסרים רק את מי שקטן מ־8: 13 − 4 = 9.
כשרוצים אחוז במקום מספר ילדים, מחלקים את התוצאה ב־13 וכופלים ב־100.
4. איך מוצאים שכיח ברשימה ובטבלה?
השכיח הוא הערך שמופיע הכי הרבה פעמים. ברשימה סופרים הופעות; בטבלה מחפשים את השכיחות הגדולה ביותר וחוזרים לערך שמעליה.
בטבלה שלנו השכיחות הגדולה ביותר היא 4, והיא שייכת לערך 8. לכן השכיח הוא 8. 4 היא השכיחות, ולא התשובה לשאלה ״מה השכיח?״.
ברשימה 2, 3, 3, 5 השכיח הוא 3. ברשימה 2, 2, 5, 5, 7 יש שני שכיחים: 2 ו־5, כי שניהם חולקים את השכיחות הגבוהה ביותר. כשכל הערכים מופיעים באותה שכיחות, אין שכיח יחיד.
5. חציון ברשימה רגילה: אי־זוגי וזוגי
קודם מסדרים את כל הנתונים מהקטן לגדול, כולל החזרות. האי־זוגיות או הזוגיות מתייחסות למספר הנתונים, לא לגודל הערכים.
מספר נתונים אי־זוגי: נתון אמצעי אחד
דוגמה: 7, 2, 5, 1, 3. אחרי סידור: 1, 2, 3, 5, 7. יש 5 נתונים.
n = 5 → (n + 1)/2 = (5 + 1)/2 = 3
מחפשים את המקום השלישי. הערך בו הוא 3, ולכן החציון 3. משני צדדיו יש שני נתונים.
מספר נתונים זוגי: ממוצע שני האמצעיים
דוגמה: 8, 2, 6, 4. אחרי סידור: 2, 4, 6, 8. יש 4 נתונים. שני המקומות האמצעיים הם:
n/2 = 2 , n/2 + 1 = 3
הערכים במקומות האלה הם 4 ו־6. מחברים אותם ומחלקים ב־2:
(4 + 6)/2 = 5
החציון הוא 5, אף שאינו מופיע ברשימה. לא עושים ממוצע של מספרי המקומות, ולא של כל הנתונים.
6. חציון מתוך טבלת שכיחות
אין צורך לכתוב את כל הנתונים מחדש. מספר הנתונים הוא סכום השכיחויות, לא מספר עמודות הטבלה. משתמשים בשכיחות המצטברת כדי למצוא את הערך במקום האמצעי.
- מחשבים n = 13.
- מספר הנתונים אי־זוגי. המקום האמצעי: (13 + 1)/2 = 7.
- עוברים מהערך הקטן לגדול. לכל מקום מבוקש מחפשים את השכיחות המצטברת הראשונה ששווה לו או גדולה ממנו. קוראים את הערך שבראש העמודה.
- מקום 7 נמצא בטווח 5–8, בעמודת הערך 8.
8
לבדיקה, הרשימה המסודרת היא:
6, 6, 7, 7, 8, 8, 8, 8, 9, 9, 10, 10, 10
החליפו למעלה לדוגמת 10 הנתונים כדי לראות שני אמצעיים בעמודות שונות.
המצטברת עוזרת למצוא את המקום; היא אינה החציון. גם כשמשתמשים באחוזים, אין להסתפק בעמודה הראשונה שמגיעה ל־50% במקרה הזוגי: צריך לאתר את שני המקומות האמצעיים.
7. ממוצע ברשימה רגילה ובטבלת שכיחות
ברשימה רגילה
מחברים את כל הנתונים, כולל כל חזרה ואפס, ומחלקים במספר הנתונים. לדוגמה:
(2 + 4 + 4 + 6)/4 = 16/4 = 4
יש ארבעה נתונים, גם אם יש רק שלושה ערכים שונים.
בטבלה
כל ערך חוזר כמספר הפעמים שבשכיחות שלו. לכן כופלים כל ערך בשכיחותו, מחברים את המכפלות ומחלקים בסכום השכיחויות.
- הערך 6 חוזר 2 פעמים, ולכן תרומתו לסכום: 6 × 2 = 12.
- הערך 7 חוזר 2 פעמים, ולכן תרומתו לסכום: 7 × 2 = 14.
- הערך 8 חוזר 4 פעמים, ולכן תרומתו לסכום: 8 × 4 = 32.
- הערך 9 חוזר 2 פעמים, ולכן תרומתו לסכום: 9 × 2 = 18.
- הערך 10 חוזר 3 פעמים, ולכן תרומתו לסכום: 10 × 3 = 30.
שורת ״ערך × שכיחות״ בטבלה נותנת יחד:
12 + 14 + 32 + 18 + 30 = 106
מחלקים במספר הנתונים הכולל:
106/13 ≈ 8.15
לכן הממוצע הוא 8.15 בקירוב. לא מחלקים ב־5, כי זה רק מספר הערכים השונים. ממוצע אינו חייב להיות מספר שלם או ערך שמופיע בטבלה.
8. מנסים לבד: שאלות קצרות עם הסבר
השאלות מציינות לאיזו טבלה הן מתייחסות. אפשר להחליף בין הטבלאות למעלה ולהיעזר בהן. זה תרגול נוסף ללא ציון וללא שינוי ההתקדמות השמורה.
לומדים צעד אחר צעד
רואים דוגמה, מבינים את הרעיון ומנסים כאן. כשמוכנים, ממשיכים לרעיון הבא.
מפת הרעיונות ושיתוף — מעבר ישיר
רעיון 1 מתוך 4
ערך, שכיחות ושכיח
רואים איך: רשימת מספרי מדבקות בשש מעטפות: 0, 1, 1, 2, 2, 2. בנו טבלה ומצאו שכיח.
בחרו ערך וספרו כמה פעמים הוא מופיע.
| ערך | 0 | 1 | 2 |
|---|---|---|---|
| שכיחות | 1 | 2 | 3 |
מספר הנתונים הכולל: 6. גם הערך 0 נספר.
ערך הוא מספר המדבקות במעטפה; שכיחות היא מספר המעטפות עם אותו ערך. השכיח הוא הערך בעל השכיחות הגדולה ביותר.
ברשימה 0, 1, 1, 2, 2, 2 השכיח הוא 2 מדבקות; השכיחות שלו היא 3 מעטפות.
איך פותרים — כל השלבים
הערך 0 מופיע פעם אחת, 1 פעמיים ו־2 שלוש פעמים.
סכום השכיחויות 1 + 2 + 3 = 6, כמספר המעטפות.
השכיח הוא 2 מדבקות, כי זה הערך בעל השכיחות הגדולה ביותר, 3.
להסבר המלא ולמושגים
נתון הוא תצפית אחת ברשימה. שכיחות של ערך היא מספר הופעותיו; שכיח הוא הערך שמופיע הכי הרבה, ולא מספר ההופעות.
בטבלת שכיחויות רושמים כל ערך פעם אחת עם מספר הופעותיו. סכום השכיחויות הוא מספר הנתונים.
אם שני ערכים קשורים בשכיחות המרבית, שניהם שכיחים. כל הדוגמאות ביחידה דמיוניות.
שאלה 1 מתוך 2
מנסים עם הכוונה
אפשר להיעזר בדוגמה שמעל. הרמז והפתרון נפתחים ליד השאלה.
הגעתם לרעיון האחרון ביחידה. אם ניסיתם ואתם מבינים את הדרך, אפשר לסמן שסיימתם.
העמקה קצרה — נימוק והעברה
לבחירה אחרי היכרות עם הרעיון. כל כרטיס נפתח בתוך מקומו ביחידה; התשובות אינן נשמרות או מדורגות.
אפשר לעצור כאן ולחזור לרעיון הזה מדף הבית, באותו דפדפן.
איך חוזרים לכאן?
לא חייבים לסיים את כל היחידה היום. הרעיון האחרון נשמר בדפדפן ובכתובת האתר האלה — ללא סימון השלמה. אפשר לחזור אליו מדף הבית. סימניית הרעיון אינה כלולה בקוד העברת ההתקדמות.
מחברים הכול ומנסים לבד
תרגול מסכם של הרעיונות שלמדנו — ואז בדיקה קצרה של הדרך.
טוענים את כלי התרגול…
טוענים את כלי התרגול…
לפני שממשיכים
נסו להסביר בקול את הדרך בלי להציץ. אם משהו עוד לא ברור, חזרו לדוגמה הפתורה.
עוד דרכים לחזק את ההבנה
לבחירה: דוגמאות נוספות, חומר לעיון ותשובות. התרגול המסכם נמצא למעלה.
דוגמאות נוספות ופתרון מודרך
רשימת מספרי מדבקות בשש מעטפות: 0, 1, 1, 2, 2, 2. בנו טבלה ומצאו שכיח.
קראו שלב, עצרו ונסו לחשוב מה בא אחריו.
- הערך 0 מופיע פעם אחת, 1 פעמיים ו־2 שלוש פעמים.
עוד דרך להבין
בסקר דמיוני של 20 אריזות, 8 אדומות ו־12 כחולות. מצאו שכיחות יחסית ועמודות.
קראו שלב, עצרו ונסו לחשוב מה בא אחריו.
- השכיחות היחסית של אדום היא = 40%, ושל כחול = 60%.
סיכומים, הסברי פרקים, מושגים וסימנים
הסברי הפרקים לעיון
לומדים בקצב שלכם. כל פרק מוסיף עוד חלק לתמונה; אפשר גם לפתוח את ההסבר המלא.
ערך, שכיחות ושכיח
נתון הוא תצפית אחת ברשימה. שכיחות של ערך היא מספר הופעותיו; שכיח הוא הערך שמופיע הכי הרבה, ולא מספר ההופעות.
בטבלת שכיחויות רושמים כל ערך פעם אחת עם מספר הופעותיו. סכום השכיחויות הוא מספר הנתונים.
אם שני ערכים קשורים בשכיחות המרבית, שניהם שכיחים. כל הדוגמאות ביחידה דמיוניות.
שכיחות יחסית ודיאגרמת עמודות
שכיחות יחסית היא השכיחות חלקי מספר הנתונים הכולל. היא מתארת חלק מן הקבוצה ואפשר לכתוב אותה כשבר או אחוז.
בדיאגרמת עמודות ציר אחד מציג קטגוריות והאחר שכיחות או אחוז; חייבים לקרוא את כותרת הציר והיחידות. אורך העמודה מן האפס מייצג את הכמות, ולא רוחבה. סכום השכיחויות היחסיות הוא 1, כלומר 100%.
מעיגול שלם לחלקים
דיאגרמת עיגול מתארת חלוקה של שלם לקטגוריות שאינן חופפות. העיגול כולו הוא 100% וגם 360 מעלות.
כדי למצוא זווית של פלח כופלים את החלק היחסי ב־360; כדי למצוא כמות כופלים את החלק היחסי בכמות הכוללת. אחוז לבדו אינו קובע מספר פריטים אם הכמות הכוללת אינה ידועה.
ממוצע, חציון ובדיקת גרף
ממוצע הוא סכום הערכים חלקי מספרם. חציון הוא הערך האמצעי אחרי מיון; במספר זוגי של נתונים הוא ממוצע שני האמצעיים.
ערך גדול במיוחד עשוי לשנות מאוד את הממוצע בלי לשנות את החציון. גם תצוגה עלולה להטעות: בדיאגרמת עמודות ציר שמתחיל מעל אפס עלול להגדיל חזותית פער קטן. יש לבדוק את המספרים ולא רק את מראה הגרף.
תשובות לתרגול המסכם
כל התשובות וההסברים
אחרי שמנסים לבד, בודקים גם את הדרך.
שאלה 1 — פתיחת התשובה
מה השכיח ברשימה הדמיונית 1, 2, 2, 2, 4?
- 2 מופיע שלוש פעמים, יותר מכל ערך אחר.
התשובה: 2
שאלה 2 — פתיחת התשובה
5 מתוך 20 פריטים אדומים. מה אחוז האדומים? כתבו מספר בלבד.
- = = 25%.
התשובה: 25
שאלה 3 — פתיחת התשובה
כמה מעלות מייצגות חצי עיגול?
- = 180.
התשובה: 180
שאלה 4 — פתיחת התשובה
מה חציון הרשימה 2, 4, 6, 8?
- = 5.
התשובה: 5
שאלה 5 — פתיחת התשובה
מה ממוצע הרשימה 1, 3, 8?
- = = 4.
התשובה: 4
שאלה 6 — פתיחת התשובה
מה טווח הרשימה 2, 5, 9?
- 9 − 2 = 7.
התשובה: 7
משהו לא ברור? מכינים שאלה למורה
כתבו איזו שאלה או איזה שלב בלבלו אתכם. נכין הודעה עם קישור שתוכלו לשלוח למורה.
ההודעה לא נשלחת אוטומטית ולא נשמרת באתר.