← חזרה לנושאים במתמטיקהקליק · דף הבית

סטטיסטיקה והסתברות: מתחילים מהנתונים

שמונה צעדים קטנים: מארגנים נתונים, קוראים עמודות, מחשבים ממוצע וחציון ומוצאים הסתברות פשוטה. כל הדוגמאות דמיוניות, ואפשר לעצור בין הרעיונות.

כ־15–25 דקות לרעיונות הראשונים · ממשיכים במפגש נוסף לפי הצורך

מתחילים ללמודטבלת שכיחות ומדדי מרכזדוגמה פתורהלבדיקה קצרהלתרגול עצמי
תצוגה וקישורים נוספים
איך לומדים היום?אותו תוכן, בתצוגה שמתאימה לכם

לומדים בקצב שלכם: מבינים את הרעיון, רואים דוגמה ואז מנסים לבד.

שיתוף וכלים למורה

הדפסה ושיתוף

אפשר לקבל סיכום כתמונה

  1. משתפים קישור ליחידה ומבקשים להשלים את התרגול המסכם.
  2. בסיום, התלמידים פותחים ״לסיכום התרגול״ ובוחרים ״שמירת הסיכום כתמונה״. אפשר גם לצלם את הכרטיס.
  3. שולחים למורה בדרך שנקבעה בכיתה, מחוץ לאתר.

בתרגול הרגיל לא צריך חשבון תלמיד. התוצאות שלו אינן נשלחות אוטומטית לאזור המורים. פעילות כיתתית נפרדת מציגה את המידע שהיא משתפת לפני ההצטרפות.

מה רואים בסיכום?

היחידה, רמת התרגול ומספר התשובות הנכונות בניסיון הראשון ללא עזרה. זהו סיכום מקומי של סבב תרגול, לא ציון מבחן או אישור לשליטה בחומר. הסיכום אינו מאמת מי פתר את התרגילים.

הכרטיס מופיע בתרגול המסכם של היחידה, לא בכל שאלה קצרה או פעילות מודרכת. אין צורך להזין שמות תלמידים באתר.

פתיחת גרסה להדפסה

משימה ממוקדת וקצב שיעור

תכנון זמן מקומי לשיעור
פתיחת הרעיון לשלב הזה
פתיחת הרעיון לשלב הזה
פתיחת הרעיון לשלב הזה

0:00

בדיקת יציאה: בקשו להסביר רעיון אחד ולציין מה עדיין דורש עזרה. הטיימר אינו עוצר את התלמידים ואינו מסמן השלמה.

אין כאן רשימת תלמידים, איסוף תשובות או דוח כיתה. הבחירות והשעון נשארים בדף הזה; רק הקישור שבחרתם מועתק לשיתוף.

סטטיסטיקה · לאט, צעד אחד בכל פעם

סטטיסטיקה, מההתחלה ובקצב שלך

נתחיל בהסברים פשוטים: מהי סטטיסטיקה, שכיח, ממוצע וחציון. רק בהמשך נעבור לטבלה לרוחב. מתקדמים רק כשבוחרים ״הבנתי, לצעד הבא״.

צעד 1 מתוך 25

מה זה סטטיסטיקה?

סטטיסטיקה עוזרת לנו להבין מידע שאספנו.

למשל, שואלים כמה ספרים כל ילד קרא. אחרי שאוספים את התשובות, אפשר לגלות מה חוזר הרבה ומה נמצא באמצע.

כרגע לא מחשבים ולא ממלאים טבלה. קודם נכיר את הרעיונות, אחד בכל פעם.

לבחירת נושא או חזרה לצעד קודם
לעיון וחזרה: כל ההסברים והטבלאות המלאות

סטטיסטיקה · מהנתונים אל התשובה

טבלת שכיחות, חציון, שכיח וממוצע

בונים טבלה לרוחב כמו במחברת: הערכים בשורה העליונה, ומתחתיהם סוגי השכיחות. מתחילים בדוגמה, ואז פותחים הסבר לפי הנושא שצריך.

הדוגמה שנבחרה: 13 נתונים · מספר אי־זוגי. כל ההסברים שמתייחסים ל״טבלה שלנו״ מתעדכנים יחד איתה.

הערכים לרוחב, מהקטן מימין לגדול משמאל. אם לא רואים את כולם, מחליקים את הטבלה לצדדים.

דוגמת ציונים דמיונית: 13 ילדים
ציון678910סך הכול
שכיחות · מספר ילדים2242313
שכיחות יחסית2/132/134/132/133/131
שכיחות יחסית באחוזים15.38%15.38%30.77%15.38%23.08%100%
שכיחות מצטברת2481013—
שכיחות מצטברת באחוזים15.38%30.77%61.54%76.92%100%—
מקומות ברשימה המסודרת1–23–45–89–1011–13—
ערך × שכיחות1214321830106

בשורות המצטברות מסתכלים על התא של הערך הגדול ביותר: 13 ו־100%. לא מחברים את התאים המצטברים. האחוזים מעוגלים לשתי ספרות לכל היותר; לכן סכום האחוזים המעוגלים עשוי להיות מעט שונה מ־100%.

מה ההבדל?ערך: המספר שמודדים, למשל 8.שכיחות: כמה פעמים הוא מופיע, כאן 4 פעמים.n = 13: מספר הנתונים, כולל החזרות.
1. איך ממלאים טבלת שכיחות?

נתחיל ברשימה לא מסודרת. כל מספר הוא נתון אחד, גם אם הוא חוזר:

10, 8, 8, 9, 8, 8, 9, 10, 7, 6, 6, 7, 10

  1. מוצאים את הערכים השונים ומסדרים מהקטן לגדול. בטבלה שלנו: 6, 7, 8, 9, 10. רושמים כל ערך פעם אחת בשורה העליונה.
  2. עוברים ברשימה וסופרים כל הופעה. אפשר לסמן קו קטן בכל ספירה, כדי לא לספור פעמיים.
  3. בשורת השכיחות רושמים מתחת לכל ערך כמה פעמים הוא מופיע: לערך 6 יש 2 הופעות · לערך 7 יש 2 הופעות · לערך 8 יש 4 הופעות · לערך 9 יש 2 הופעות · לערך 10 יש 3 הופעות.
  4. בודקים שסכום השכיחויות שווה למספר הנתונים ברשימה:

2 + 2 + 4 + 2 + 3 = 13

חשוב: 5 ערכים שונים אינם 5 ילדים. יש 13 ילדים, וכל ילד נספר פעם אחת. אם ערך שמופיע בכותרת לא התקבל כלל, שכיחותו 0. ערך 0 שנמדד, לעומת זאת, הוא נתון רגיל שצריך לספור.

2. שכיחות יחסית ושכיחות יחסית באחוזים

שכיחות יחסית היא החלק של ערך מסוים מכל הנתונים: השכיחות שלו חלקי מספר הנתונים הכולל.

שכיחות יחסית = שכיחות ÷ מספר הנתונים

לערך 8 יש 4 הופעות מתוך 13:

4/13

כדי להפוך את החלק לאחוזים, כופלים ב־100:

4/13 × 100 ≈ 30.77%

זה אחוז הילדים עם בדיוק הערך 8, ולא עד 8. מחלקים ב־13, לא ב־5 עמודות הערכים. סכום השכיחויות היחסיות הוא 1, וסכום האחוזים לפני עיגול הוא 100%.

3. שכיחות מצטברת ושכיחות מצטברת באחוזים

שכיחות מצטברת סופרת כמה נתונים קטנים מהערך או שווים לו. מתחילים בערך הקטן ביותר ומוסיפים בכל עמודה את השכיחות החדשה.

  1. עד 6, כולל 6: 2 = 2.
  2. עד 7, כולל 7: 2 + 2 = 4.
  3. עד 8, כולל 8: 2 + 2 + 4 = 8.
  4. עד 9, כולל 9: 2 + 2 + 4 + 2 = 10.
  5. עד 10, כולל 10: 2 + 2 + 4 + 2 + 3 = 13.

לדוגמה, עד 8, כולל 8, יש 8 ילדים. כדי לחשב שכיחות מצטברת באחוזים, מחלקים את השכיחות המצטברת ב־13 וכופלים ב־100:

8/13 × 100 ≈ 61.54%

מחשבים מהמספר המצטבר המדויק ולא מחיבור אחוזים שכבר עיגלנו. התא האחרון מגיע תמיד ל־13 נתונים ול־100%. השכיחות המצטברת לעולם אינה יורדת; בעמודה ששכיחותה 0 היא נשארת ללא שינוי.

איך קוראים שאלה מתוך הטבלה?

  • בדיוק 8: קוראים את השכיחות הרגילה, 4.
  • לכל היותר 8, או עד 8 כולל: קוראים את המצטברת, 8.
  • פחות מ־8: קוראים את המצטברת בעמודה הקודמת, 4.
  • יותר מ־8: מחסרים את המצטברת ממספר הנתונים: 13 − 8 = 5.
  • 8 ומעלה, כולל 8: מחסרים רק את מי שקטן מ־8: 13 − 4 = 9.

כשרוצים אחוז במקום מספר ילדים, מחלקים את התוצאה ב־13 וכופלים ב־100.

4. איך מוצאים שכיח ברשימה ובטבלה?

השכיח הוא הערך שמופיע הכי הרבה פעמים. ברשימה סופרים הופעות; בטבלה מחפשים את השכיחות הגדולה ביותר וחוזרים לערך שמעליה.

בטבלה שלנו השכיחות הגדולה ביותר היא 4, והיא שייכת לערך 8. לכן השכיח הוא 8. 4 היא השכיחות, ולא התשובה לשאלה ״מה השכיח?״.

ברשימה 2, 3, 3, 5 השכיח הוא 3. ברשימה 2, 2, 5, 5, 7 יש שני שכיחים: 2 ו־5, כי שניהם חולקים את השכיחות הגבוהה ביותר. כשכל הערכים מופיעים באותה שכיחות, אין שכיח יחיד.

5. חציון ברשימה רגילה: אי־זוגי וזוגי

קודם מסדרים את כל הנתונים מהקטן לגדול, כולל החזרות. האי־זוגיות או הזוגיות מתייחסות למספר הנתונים, לא לגודל הערכים.

מספר נתונים אי־זוגי: נתון אמצעי אחד

דוגמה: 7, 2, 5, 1, 3. אחרי סידור: 1, 2, 3, 5, 7. יש 5 נתונים.

n = 5 → (n + 1)/2 = (5 + 1)/2 = 3

מחפשים את המקום השלישי. הערך בו הוא 3, ולכן החציון 3. משני צדדיו יש שני נתונים.

מספר נתונים זוגי: ממוצע שני האמצעיים

דוגמה: 8, 2, 6, 4. אחרי סידור: 2, 4, 6, 8. יש 4 נתונים. שני המקומות האמצעיים הם:

n/2 = 2 , n/2 + 1 = 3

הערכים במקומות האלה הם 4 ו־6. מחברים אותם ומחלקים ב־2:

(4 + 6)/2 = 5

החציון הוא 5, אף שאינו מופיע ברשימה. לא עושים ממוצע של מספרי המקומות, ולא של כל הנתונים.

6. חציון מתוך טבלת שכיחות

אין צורך לכתוב את כל הנתונים מחדש. מספר הנתונים הוא סכום השכיחויות, לא מספר עמודות הטבלה. משתמשים בשכיחות המצטברת כדי למצוא את הערך במקום האמצעי.

  1. מחשבים n = 13.
  2. מספר הנתונים אי־זוגי. המקום האמצעי: (13 + 1)/2 = 7.
  3. עוברים מהערך הקטן לגדול. לכל מקום מבוקש מחפשים את השכיחות המצטברת הראשונה ששווה לו או גדולה ממנו. קוראים את הערך שבראש העמודה.
  • מקום 7 נמצא בטווח 5–8, בעמודת הערך 8.

8

לבדיקה, הרשימה המסודרת היא:

6, 6, 7, 7, 8, 8, 8, 8, 9, 9, 10, 10, 10

החליפו למעלה לדוגמת 10 הנתונים כדי לראות שני אמצעיים בעמודות שונות.

המצטברת עוזרת למצוא את המקום; היא אינה החציון. גם כשמשתמשים באחוזים, אין להסתפק בעמודה הראשונה שמגיעה ל־50% במקרה הזוגי: צריך לאתר את שני המקומות האמצעיים.

7. ממוצע ברשימה רגילה ובטבלת שכיחות

ברשימה רגילה

מחברים את כל הנתונים, כולל כל חזרה ואפס, ומחלקים במספר הנתונים. לדוגמה:

(2 + 4 + 4 + 6)/4 = 16/4 = 4

יש ארבעה נתונים, גם אם יש רק שלושה ערכים שונים.

בטבלה

כל ערך חוזר כמספר הפעמים שבשכיחות שלו. לכן כופלים כל ערך בשכיחותו, מחברים את המכפלות ומחלקים בסכום השכיחויות.

  1. הערך 6 חוזר 2 פעמים, ולכן תרומתו לסכום: 6 × 2 = 12.
  2. הערך 7 חוזר 2 פעמים, ולכן תרומתו לסכום: 7 × 2 = 14.
  3. הערך 8 חוזר 4 פעמים, ולכן תרומתו לסכום: 8 × 4 = 32.
  4. הערך 9 חוזר 2 פעמים, ולכן תרומתו לסכום: 9 × 2 = 18.
  5. הערך 10 חוזר 3 פעמים, ולכן תרומתו לסכום: 10 × 3 = 30.

שורת ״ערך × שכיחות״ בטבלה נותנת יחד:

12 + 14 + 32 + 18 + 30 = 106

מחלקים במספר הנתונים הכולל:

106/13 ≈ 8.15

לכן הממוצע הוא 8.15 בקירוב. לא מחלקים ב־5, כי זה רק מספר הערכים השונים. ממוצע אינו חייב להיות מספר שלם או ערך שמופיע בטבלה.

8. מנסים לבד: שאלות קצרות עם הסבר

השאלות מציינות לאיזו טבלה הן מתייחסות. אפשר להחליף בין הטבלאות למעלה ולהיעזר בהן. זה תרגול נוסף ללא ציון וללא שינוי ההתקדמות השמורה.

בטבלת הציונים: מה מספר הילדים הכולל?
בטבלת הציונים: מה השכיחות של הציון 8?
בטבלת הציונים: איזה חישוב נותן את אחוז הילדים שקיבלו בדיוק 8?
בטבלת הציונים: כמה ילדים קיבלו לכל היותר 8, כולל 8?
בטבלת הציונים: איזה אחוז קיבל לכל היותר 8?
בטבלת הציונים: מהו הציון השכיח?
יש 13 נתונים. באיזה מקום מחפשים את החציון לאחר סידור?
בטבלת הספרים יש 10 נתונים. במקום 5 מופיע 2 ובמקום 6 מופיע 3. מה החציון?
בטבלת הספרים סכום הספרים הוא 24 ויש 10 ילדים. מה הממוצע?

ממשיכים להסברים ולתרגול הקיימים ביחידה ↓

לומדים צעד אחר צעד

רואים דוגמה, מבינים את הרעיון ומנסים כאן. כשמוכנים, ממשיכים לרעיון הבא.

מפת הרעיונות ושיתוף — מעבר ישיר

רעיון 1 מתוך 8

נתונים ושכיחות: סופרים כל הופעה

רואים איך: רשימה דמיונית: 0, 1, 1, 1, 2, 2. איך בונים טבלת שכיחויות?

בחרו ערך וספרו כמה פעמים הוא מופיע.

011122
ערכים ושכיחויות — חרוזים בקופסה
ערך012
שכיחות132

מספר הנתונים הכולל: 6. גם הערך 0 נספר.

שכיחות סופרת כמה פעמים כל ערך מופיע. גם קופסה עם 0 חרוזים היא קופסה שנספרת.

הרשימה דמיונית: 0, 1, 1, 1, 2, 2. סכום השכיחויות חייב להיות 6.

איך פותרים — כל השלבים
  1. הערכים השונים הם 0, 1, 2. רושמים כל ערך בראש עמודה משלו, ואת שכיחותו מתחתיו.

  2. 0 מופיע פעם אחת; 1 מופיע שלוש פעמים; 2 מופיע פעמיים. אלו השכיחויות.

  3. מחברים את השכיחויות: 1 + 3 + 2 = 6. זה מספר הקופסאות, גם הקופסה עם 0 חרוזים נספרת.

נתונים דמיוניים: 0, 1, 1, 1, 2, 2 חרוזים בשש קופסאות. בטבלה: לערך 0 שכיחות 1, לערך 1 שכיחות 3, ולערך 2 שכיחות 2. סכום השכיחויות 6.
בטבלה הדמיונית כל ערך מופיע בראש עמודה משלו, ושכיחותו מתחתיו. השכיחות סופרת הופעות, ולכן 1 + 3 + 2 = 6 נתונים. גם קופסה עם 0 חרוזים נספרת.
להסבר המלא ולמושגים

נתון הוא ערך שנרשם. ברשימת כמויות כל מספר הוא נתון אחד, גם כשהוא חוזר.

שכיחות היא מספר הפעמים שערך מופיע. בדוגמה הדמיונית שלנו, כמויות החרוזים בשש קופסאות הן 0, 1, 1, 1, 2, 2.

הערך 1 מופיע שלוש פעמים, ולכן שכיחותו 3. בטבלת שכיחויות רושמים כל ערך פעם אחת בשורה העליונה, ומתחתיו בשורת השכיחות כמה פעמים הוא מופיע.

סכום השכיחויות הוא מספר הנתונים, ולא סכום הערכים. כל הכמויות והמצבים ביחידה הומצאו ללמידה; אלה אינם נתונים על תלמידים.

שאלה 1 מתוך 2

מנסים עם הכוונה

אפשר להיעזר בדוגמה שמעל. הרמז והפתרון נפתחים ליד השאלה.

ברשימה דמיונית 2, 0, 2, 1, 2, מה השכיחות של 2?
איך פותחים את הפתרון?

אחרי הבדיקה הראשונה מקבלים רמז. נסו תשובה חדשה ובדקו שוב כדי לפתוח את ההסבר המלא. אפשר גם להמשיך לשאלה אחרת.

העמקה קצרה — נימוק והעברה

לבחירה אחרי היכרות עם הרעיון. כל כרטיס נפתח בתוך מקומו ביחידה; התשובות אינן נשמרות או מדורגות.

אפשר לעצור כאן ולחזור לרעיון הזה מדף הבית, באותו דפדפן.

איך חוזרים לכאן?

לא חייבים לסיים את כל היחידה היום. הרעיון האחרון נשמר בדפדפן ובכתובת האתר האלה — ללא סימון השלמה. אפשר לחזור אליו מדף הבית. סימניית הרעיון אינה כלולה בקוד העברת ההתקדמות.

הצעד האחרון

מחברים הכול ומנסים לבד

תרגול מסכם של הרעיונות שלמדנו — ואז בדיקה קצרה של הדרך.

טוענים את כלי התרגול…

טוענים את כלי התרגול…

לפני שממשיכים

נסו להסביר בקול את הדרך בלי להציץ. אם משהו עוד לא ברור, חזרו לדוגמה הפתורה.

עוד דרכים לחזק את ההבנה

לבחירה: דוגמאות נוספות, חומר לעיון ותשובות. התרגול המסכם נמצא למעלה.

דוגמאות נוספות ופתרון מודרך

לומדים מתוך דוגמה

בקופסאות דמיוניות יש 2, 4, 6 חרוזים. מה הממוצע?

קראו שלב, עצרו ונסו לחשוב מה בא אחריו.

  1. מחברים את שלוש הכמויות: 2 + 4 + 6 = 12.
1 מתוך 3 שלבים

עוד דרך להבין

אותם נתונים, שתי דרכי חישוב

קראו שלב, עצרו ונסו לחשוב מה בא אחריו.

  1. הרשימה כבר מסודרת. הנתון השלישי, 3, נמצא באמצע: זה החציון.
1 מתוך 3 שלבים

סיכומים, הסברי פרקים, מושגים וסימנים

הסברי הפרקים לעיון

לפני החוקים — מבינים את הרעיון

למה לומדים את זה?

נתונים עוזרים לתאר כמויות; הסתברות עוזרת לתאר סיכוי. מתחילים בספירה ובשאלות קטנות, ואז בוחרים חישוב מתאים.

דוגמה והכוונה לפני התרגול

איך זה נראה במצב אמיתי?

בקופסאות דמיוניות עם 2, 4, 6 חרוזים, הממוצע הוא 4. בבחירה שוות־סיכוי מתוך שישה אסימונים, שני אסימונים רצויים נותנים הסתברות = .

על מה חושבים לפני שמתחילים?

קודם מזהים מה נשאל: כמה הופעות, איזה גובה, ממוצע, חציון או סיכוי. שומרים כל נתון, ובחציון מסדרים לפני שמחשבים.

לומדים בקצב שלכם. כל פרק מוסיף עוד חלק לתמונה; אפשר גם לפתוח את ההסבר המלא.

1

נתונים ושכיחות: סופרים כל הופעה

נתונים דמיוניים: 0, 1, 1, 1, 2, 2 חרוזים בשש קופסאות. בטבלה: לערך 0 שכיחות 1, לערך 1 שכיחות 3, ולערך 2 שכיחות 2. סכום השכיחויות 6.
בטבלה הדמיונית כל ערך מופיע בראש עמודה משלו, ושכיחותו מתחתיו. השכיחות סופרת הופעות, ולכן 1 + 3 + 2 = 6 נתונים. גם קופסה עם 0 חרוזים נספרת.

נתון הוא ערך שנרשם. ברשימת כמויות כל מספר הוא נתון אחד, גם כשהוא חוזר.

שכיחות היא מספר הפעמים שערך מופיע. בדוגמה הדמיונית שלנו, כמויות החרוזים בשש קופסאות הן 0, 1, 1, 1, 2, 2.

הערך 1 מופיע שלוש פעמים, ולכן שכיחותו 3. בטבלת שכיחויות רושמים כל ערך פעם אחת ולצידו כמה פעמים הוא מופיע.

סכום השכיחויות הוא מספר הנתונים, ולא סכום הערכים. כל הכמויות והמצבים ביחידה הומצאו ללמידה; אלה אינם נתונים על תלמידים.

1 + 3 + 2 = 6
עוד רגע של הבנה

נתון הוא ערך שנרשם. ברשימת כמויות כל מספר הוא נתון אחד, גם כשהוא חוזר.

שכיחות היא מספר הפעמים שערך מופיע. בדוגמה הדמיונית שלנו, כמויות החרוזים בשש קופסאות הן 0, 1, 1, 1, 2, 2.

הערך 1 מופיע שלוש פעמים, ולכן שכיחותו 3. בטבלת שכיחויות רושמים כל ערך פעם אחת ולצידו כמה פעמים הוא מופיע.

סכום השכיחויות הוא מספר הנתונים, ולא סכום הערכים. כל הכמויות והמצבים ביחידה הומצאו ללמידה; אלה אינם נתונים על תלמידים.

עוצרים ומנסים — רק על החלק הזה

אפשר לחזור להסבר, להיעזר ברמז ולנסות שוב. אין צורך למהר לפרק הבא.

ברשימה דמיונית 2, 0, 2, 1, 2, מה השכיחות של 2?
איך פותחים את הפתרון?

אחרי הבדיקה הראשונה מקבלים רמז. נסו תשובה חדשה ובדקו שוב כדי לפתוח את ההסבר המלא. אפשר גם להמשיך לשאלה אחרת.

1 מתוך 8

תשובות לתרגול המסכם

כל התשובות וההסברים

אחרי שמנסים לבד, בודקים גם את הדרך.

שאלה 1 — פתיחת התשובה

ברשימת כמויות דמיונית 1, 3, 1, 2, 1, מה השכיחות של 1?

כך מגיעים לתשובה
  1. 1 מופיע שלוש פעמים, ולכן שכיחותו 3.

התשובה: 3

שאלה 2 — פתיחת התשובה

בטבלת כמויות דמיונית: הערך 0 מופיע פעמיים, הערך 1 שלוש פעמים והערך 2 פעם אחת. כמה נתונים יש בסך הכול?

כך מגיעים לתשובה
  1. מספר הנתונים הוא 2 + 3 + 1 = 6.

התשובה: 6

שאלה 3 — פתיחת התשובה

ברשימת כמויות דמיונית 0, 2, 2, 0, 1, כמה פעמים מופיע 0?

כך מגיעים לתשובה
  1. 0 מופיע פעמיים. השכיחות שלו היא 2.

התשובה: 2

שאלה 4 — פתיחת התשובה

בדיאגרמה דמיונית של מדבקות הציר האנכי הוא מספר מדבקות ומסומן 0, 2, 4, 6, 8 במרווחים שווים. עמודת העיגול מתחילה ב־0 ומגיעה לסימון 6. כמה מדבקות עיגול יש?

כך מגיעים לתשובה
  1. ראש עמודת העיגול בגובה 6, ולכן יש 6 מדבקות עיגול.

התשובה: 6

שאלה 5 — פתיחת התשובה

בדיאגרמה דמיונית הציר האנכי הוא מספר קוביות ומסומן 0, 3, 6, 9 במרווחים שווים. עמודה מתחילה ב־0 וגובהה שני מרווחים. כמה קוביות היא מייצגת?

כך מגיעים לתשובה
  1. כל מרווח מייצג 3. שני מרווחים מייצגים 2 × 3 = 6 קוביות.

התשובה: 6

שאלה 6 — פתיחת התשובה

בדיאגרמה דמיונית של מדבקות הציר האנכי מציין כמות ומתחיל ב־0 בקפיצות שוות של 2. עמודת הריבוע מגיעה ל־8 ועמודת המשולש ל־4. בכמה גדולה כמות הריבועים מכמות המשולשים?

כך מגיעים לתשובה
  1. 8 − 4 = 4. יש ארבע מדבקות ריבוע יותר ממדבקות משולש.

התשובה: 4

שאלה 7 — פתיחת התשובה

מה הממוצע של הכמויות הדמיוניות 2, 5, 8?

כך מגיעים לתשובה
  1. 2 + 5 + 8 = 15. יש שלושה נתונים: = 5.

התשובה: 5

שאלה 8 — פתיחת התשובה

מה הממוצע של הכמויות הדמיוניות 0, 2, 4, 6?

כך מגיעים לתשובה
  1. הסכום 12. מחלקים ב־4, כולל הנתון 0: = 3.

התשובה: 3

שאלה 9 — פתיחת התשובה

מה הממוצע של הכמויות הדמיוניות 1, 2?

כך מגיעים לתשובה
  1. 1 + 2 = 3. הממוצע = 1.5. ממוצע אינו חייב להיות מספר שלם.

התשובה:

שאלה 10 — פתיחת התשובה

מה החציון של הרשימה הדמיונית 9, 1, 3?

כך מגיעים לתשובה
  1. הסדר הוא 1, 3, 9. האמצעי הוא 3.

התשובה: 3

שאלה 11 — פתיחת התשובה

מה החציון של הרשימה הדמיונית 7, 2, 4, 2, 9?

כך מגיעים לתשובה
  1. הסדר הוא 2, 2, 4, 7, 9. הנתון השלישי הוא 4.

התשובה: 4

שאלה 12 — פתיחת התשובה

מה החציון של הרשימה הדמיונית 4, 1, 4, 2, 4?

כך מגיעים לתשובה
  1. הסדר הוא 1, 2, 4, 4, 4. האמצעי הוא 4.

התשובה: 4

שאלה 13 — פתיחת התשובה

מה החציון של הרשימה הדמיונית 8, 2, 4, 6?

כך מגיעים לתשובה
  1. הסדר הוא 2, 4, 6, 8. האמצעיים 4 ו־6: = 5.

התשובה: 5

שאלה 14 — פתיחת התשובה

מה החציון של הרשימה הדמיונית 5, 2, 1, 3?

כך מגיעים לתשובה
  1. הסדר הוא 1, 2, 3, 5. האמצעיים 2 ו־3: = 2.5.

התשובה:

שאלה 15 — פתיחת התשובה

מה החציון של הרשימה הדמיונית 4, 1, 4, 7, 2, 4?

כך מגיעים לתשובה
  1. הסדר הוא 1, 2, 4, 4, 4, 7. שני האמצעיים 4 ו־4: = 4.

התשובה: 4

שאלה 16 — פתיחת התשובה

ברשימת כמויות דמיונית 1, 2, 3, 4, 10, מה הממוצע?

כך מגיעים לתשובה
  1. הסכום 20 ויש חמישה נתונים. = 4.

התשובה: 4

שאלה 17 — פתיחת התשובה

ברשימת כמויות דמיונית 1, 2, 3, 4, 10, מה החציון?

כך מגיעים לתשובה
  1. יש חמישה נתונים והם כבר מסודרים. הנתון השלישי הוא 3.

התשובה: 3

שאלה 18 — פתיחת התשובה

בדגם דמיוני החליפו את 12 ברשימה 1, 2, 3, 4, 12 במספר 20. הרשימה החדשה היא 1, 2, 3, 4, 20. מה החציון החדש?

כך מגיעים לתשובה
  1. האמצעי ברשימה החדשה עדיין 3. בדוגמה הזאת שינוי הערך הגדול לא שינה את החציון.

התשובה: 3

שאלה 19 — פתיחת התשובה

בדגם דמיוני יש 8 אסימונים, מהם 2 מסומנים בכוכב. לכל אסימון אותו סיכוי להיבחר. בוחרים אחד. מה ההסתברות לכוכב?

כך מגיעים לתשובה
  1. 2 מתוך 8 אסימונים מתאימים: = .

התשובה:

שאלה 20 — פתיחת התשובה

בדגם דמיוני בוחרים אחד מהמספרים 1, 2, 3, 4, 5, 6 בסיכויים שווים. מה ההסתברות למספר גדול מ־4?

כך מגיעים לתשובה
  1. 5 ו־6 מתאימים: 2 תוצאות מתוך 6. לכן = .

התשובה:

שאלה 21 — פתיחת התשובה

בדגם דמיוני יש 5 כרטיסים, מהם 3 מסומנים בעיגול. לכל כרטיס אותו סיכוי להיבחר. בוחרים אחד. מה ההסתברות לעיגול?

כך מגיעים לתשובה
  1. 3 מתוך 5 כרטיסים מתאימים, ולכן ההסתברות היא .

התשובה:

שאלה 22 — פתיחת התשובה

בקובייה הוגנת עם התוצאות 1, 2, 3, 4, 5, 6, מה ההסתברות לקבל 9?

כך מגיעים לתשובה
  1. 9 אינו אפשרי. יש 0 תוצאות רצויות: = 0.

התשובה: 0

שאלה 23 — פתיחת התשובה

בדגם דמיוני יש 6 כרטיסים, וכולם מסומנים במשולש. לכל כרטיס אותו סיכוי להיבחר. בוחרים אחד. מה ההסתברות למשולש?

כך מגיעים לתשובה
  1. 6 מתוך 6 כרטיסים מתאימים: = 1. זה מאורע בטוח.

התשובה: 1

שאלה 24 — פתיחת התשובה

בקובייה הוגנת עם התוצאות 1, 2, 3, 4, 5, 6, מה ההסתברות לקבל מספר זוגי?

כך מגיעים לתשובה
  1. התוצאות 2, 4, 6 זוגיות: = . הסיכוי אינו הבטחה לתוצאה מסוימת בהטלה אחת.

התשובה:

משהו לא ברור? מכינים שאלה למורה

כתבו איזו שאלה או איזה שלב בלבלו אתכם. נכין הודעה עם קישור שתוכלו לשלוח למורה.

ההודעה לא נשלחת אוטומטית ולא נשמרת באתר.