אנגלית מההתחלה (ABC וקריאה ראשונה)

לא צריך לדעת לקרוא באנגלית כדי להתחיל. כרגע רק מסתכלים על צורות: באנגלית מתקדמים משמאל לימין. מתחילים בסימן השמאלי ועוברים אחד בכל פעם ימינה. אין צורך לומר את שמות האותיות או לתרגם. אפשר להצביע באצבע ולעבוד כמה דקות בנחת, בלי לחץ זמן.

באנגלית יש 26 אותיות, ולכל אחת צורה גדולה וקטנה. נתחיל רק בשני זוגות: A/a ו־M/m. הצורות יכולות להיראות שונות, אבל הן מייצגות אותה אות. רוב האותיות בתוך מילים הן קטנות. כרגע משווים צורות בלבד; לא צריך להכיר עדיין את שמותיהן או הצלילים.

לא צריך לזכור את כל הלוח בבת אחת. עכשיו מצרפים את S/s ואת T/t לזוגות שכבר הכרנו. צורה קטנה אינה אות אחרת רק מפני שהגודל משתנה. אות גדולה מופיעה בין היתר בתחילת משפט ובשמות; זיהוי הזוג יעזור לזהות את אותה אות גם שם.

שם האות הוא הדרך שבה קוראים לה כשאומרים את ה־ABC או מאייתים. הצליל הוא מה ששומעים ממנה בתוך מילה. למשל, שם M הוא אֶם, אך הצליל שלה בדוגמאות שלנו הוא מְמְמְ, בלי לומר ״אֶם״. בקריאה מחברים צלילים; שמות האותיות לבדם לא בהכרח יוצרים את המילה.

נתחיל בצליל אחד. באות m בדוגמאות שלנו סוגרים את השפתיים ומשמיעים מְמְמְ. זהו עיצור: האוויר אינו יוצא דרך פה פתוח כמו בתנועה. אין צורך להוסיף אחרי הצליל תנועה שלמה. אפשר לשמוע דוגמה או להפיק עם המורה ולחזור בקצב נוח.

במילים הראשונות נשתמש ב־s לצליל סְסְסְ, המסומן /s/. אפשר להמשיך אותו מעט, כמו זרם אוויר, כדי להרגיש את הצליל. שם האות הוא אֶס, אך בקריאה לא מוסיפים את השם כולו. לא קובעים ש־s תמיד נשמעת כך; בהמשך נפגוש מילה עם צליל אחר.

כעת לומדים t, שבדוגמאות שלנו מייצגת את הצליל הקצר /t/, כמו ט קצרה. בשונה מ־m או s, לא מנסים למשוך אותו לזמן ארוך. חשוב לא להוסיף אחריו ״אֶה״ או ״אִי״, כי תנועה נוספת עלולה להקשות על חיבור הצלילים למילה בהמשך.

נוסיף את p, שמייצגת כאן /p/, כמו פּ קצרה. מתחילים בשפתיים סגורות ומשחררים אותן במהירות. גם כאן לא מוסיפים ״אֶה״ אחרי הצליל. כעת יש ארבעה עיצורים ראשונים: m, s, t, p. מתרגלים מעט בכל פעם; אין צורך להפיק את כולם מהר כדי להתקדם.

עכשיו נוסיף תנועה: צליל שבו הפה פתוח והאוויר יוצא בלי חסימה כמו בעיצורים שלמדנו. a במילים הראשונות מייצגת תנועה קצרה, המסומנת /æ/. היא אינה זהה לשם האות אֵיי, ואין לה תעתיק עברי מושלם. מקשיבים לדוגמה או למורה; אין צורך לזכור את סימן ההגייה.

התנועה השנייה היא i קצרה, המסומנת /ɪ/, כמו באמצע המילה sit שנלמד בקרוב. היא אינה שם האות אַיי. גם כאן עדיפה האזנה למילה על ניסיון לתעתק בדיוק לעברית. כעת יש לנו שישה צלילים ראשונים: ארבעה עיצורים ושתי תנועות, ואפשר להתחיל לחבר ביניהם.

חיבור הוא מעבר מצליל לצליל ברצף לפי סדר האותיות. נתחיל ב־sat: מצביעים על s, עוברים לתנועה a הקצרה ומסיימים ב־t קצר. לא אומרים את שמות האותיות ולא מוסיפים ביניהן תנועות. sat פירושה ישב או ישבה. בשלב הזה לומדים את המילה, בלי ללמוד דקדוק של עבר.

אפשר ללמוד שינוי קטן בלי להתחיל הכול מחדש. ב־sat מחליפים רק את a שבאמצע ב־i, ומשאירים את s ו־t. מתקבלת sit, שפירושה לשבת. תנועה אחרת משנה את הצליל ואת המילה. משווים אות באותו מקום ומקשיבים לשתי המילים, במקום לנחש שהן זהות כי ההתחלה דומה.

כעת משנים את הצליל הראשון ושומרים על a ו־t: במקום s משתמשים ב־m. מחברים m, a קצרה ו־t וקוראים mat, שטיחון. ההשוואה ל־sat מאפשרת לשים לב לשינוי אחד בלבד. אם החיבור קשה, מפרידים שוב לצלילים, מקשיבים לדוגמה ומחברים לאט מחדש.

mat ו־map מתחילות בשתי אותיות זהות, אבל הסוף שונה. מחליפים את t הקצרה ב־p הקצרה ומחברים מחדש: map, מפה. לכן לא מנחשים מילה מההתחלה בלבד. אם טעינו, חוזרים לצליל האחרון שהשתנה; אין צורך להתחיל מחדש את כל לוח האותיות.

נוסיף אות אחת חדשה: c. במילה cat היא מייצגת /k/, כמו ק קצרה. לא לומדים ש־c תמיד נשמעת כך; זו ההגייה במילה הזאת. a ו־t כבר מוכרות, ולכן אפשר לחבר את הצליל החדש אליהן. cat פירושה חתול. מקשיבים למילה השלמה ובודקים שלא החלפנו צליל.

בשלב הרחבת האותיות נפגוש גם n, שמייצגת כאן /n/, כמו נ קצרה או נמשכת מעט. היא אינה m: בשתיהן אפשר לשמוע צליל דרך האף, אך ב־m השפתיים נסגרות וב־n הן אינן נסגרות באותה דרך. כרגע רק מזהים ומתרגלים את הצליל; אין חובה לקרוא מילה חדשה.

לקראת המילה dog נכיר קודם את האות d. בדוגמה הזאת היא מייצגת /d/, כמו ד קצרה. הצורה הקטנה d שונה מ־p שכבר הכרנו, ולכן מסתכלים על כל הצורה ולא רק על העיגול. עדיין לא חייבים לקרוא dog; קודם נותנים לצליל הראשון זמן להתבסס.

התנועה o במילה dog אינה נקראת כאן בשם האות אוֹאוּ. הצליל במילה שונה מעט בין מבטאים באנגלית, ולכן מקשיבים לאותה דוגמה ומנסים לחקות את המילה בהדרגה. אין צורך לתעתק כל צליל בצורה מושלמת לעברית. כרגע מזהים ש־o נמצאת בין d לבין g במילה הזאת.

במילה dog האות g מייצגת /g/, כמו ג קצרה. כעת אפשר לחבר d, התנועה o והצליל g. dog פירושה כלב. כמו עם c, לא אומרים ש־g תמיד נשמעת כך בכל מילה באנגלית. לומדים את הדוגמה המסוימת ומקשיבים למילה השלמה לאחר החיבור.

כבר הכרנו מילים קצרות: mat, map, sat, sit, cat, dog. דמיון בין מילים הוא כלי להשוואה, לא סיבה לדלג על אות. מצביעים על כל אות משמאל לימין, מחברים ואז בודקים משמעות. אם טעינו, חוזרים למקום שבו יש הבדל ומשווים אותו, במקום למחוק את כל ההתקדמות.

בתוך מילה כותבים אותיות ברצף, ורווח מסמן שהמילה הסתיימה ומתחילה אחרת. לכן a cat כוללות שתי מילים, לא ארבע: a היא מילה קצרה בפני עצמה, ו־cat היא מילה בת שלוש אותיות. כרגע סופרים קבוצות לפי רווחים, בלי צורך להבין עדיין משפט שלם.

בצירוף a cat, המילה cat אומרת חתול, ו־a מציגה כאן חתול אחד לא מסוים. בעברית לא חייבים לתרגם את a למילה נפרדת. שתי המילים יחד עדיין אינן המשפט ״זה חתול״; הן צירוף שמציין חתול. בהמשך נוסיף את המילים הדרושות למשפט הראשון.

כדי לומר ״זה חתול״ נלמד בהדרגה את It is a cat. It מצביע כאן על בעל החיים שעליו מדברים, ו־is מחברת אותו לתיאור. בעברית אפשר לומר ״זה חתול״ בלי מילה נפרדת באמצע, אך באנגלית במשפט הזה is נחוצה. לומדים כרגע את הצירוף בלי טבלת דקדוק שלמה.

במילים sat ו־sit קראנו s בצליל /s/. במילה השכיחה is, האות s נשמעת כמו /z/, ז. זה אינו אומר שהחיבור הקודם היה שגוי: לאות באנגלית יכולים להיות כמה צלילים. מכירים את המילה is כמילה שלמה, מקשיבים וחוזרים, בלי להניח שכל s נשמעת תמיד באותה דרך.

כעת מחברים את ארבע המילים למשפט. מתחילים משמאל, משתמשים ברווחים כדי להפריד בין מילים וקוראים It, אחר כך is, ואז a cat. המשפט אומר ״זה חתול״. האות הגדולה I בתחילה והנקודה בסוף עוזרות לזהות משפט. לאחר הקריאה האיטית מקשיבים למשפט השלם וחוזרים בקצב נוח.

ההתחלה כוללת זיהוי אות, הבחנה בין שם לצליל, חיבור למילה ומשפט קצר. אלה מיומנויות שונות, ולכן חוזרים לחלק שעדיין קשה ולא בהכרח מתחילים הכול מחדש. אפשר להשתמש שוב בלוח ובפעילויות ההתחלה הקיימות. ההקלדה היא תרגול נוסף, לא תנאי למעבר; אין כאן לחץ זמן או צורך למהר לזמנים.