איך בונים שאלה? (Question Forms)

שאלת כן או לא בודקת אם טענה מסוימת נכונה. שאלת מידע מבקשת פרט שחסר לנו, כגון אדם, מקום או סיבה. קודם מחליטים מה רוצים לדעת. באנגלית לא מספיק להוסיף סימן שאלה למשפט רגיל; בהמשך נבנה את הסדר המתאים לסוג השאלה.

כשחסר לנו אדם, מילת השאלה היא Who, מי. כשחסר דבר, תוכן או פעילות, משתמשים לעיתים קרובות ב־What, מה. בשלב הזה בוחרים רק את סוג המידע, בלי לבנות עדיין את כל השאלה. בהמשך נבחין גם בשאלה על מי שמבצע את הפעולה.

Where מבקש מקום, ו־When מבקש זמן. חושבים על התשובה שרוצים לקבל: in Haifa הוא מקום, ואילו tomorrow מציין זמן. המילה שנבחרה מגדירה את המידע החסר, אך אינה פוטרת מבניית פועל העזר וסדר השאלה בהמשך. כאן מתרגלים את הבחירה בלבד.

Why שואל למה, כלומר מבקש סיבה. How שואל איך, כלומר על אופן ביצוע או דרך. התשובה הצפויה עוזרת לבחור: ״כי יורד גשם״ הוא נימוק, ו״באוטובוס״ יכול לתאר דרך הגעה. גם כאן סוג המידע קודם לבניית המבנה הדקדוקי המלא.

לפני שבונים שאלה, בודקים את המשפט החיובי. אם הפועל הוא am, is או are, הוא שייך למשפחת be. במשפט You are ready, המילה ready היא תואר ולא פועל פעולה. אין צורך להמציא do כדי לשאול על המצב; be עצמו ישתתף בשאלה.

כדי לשאול שאלת כן או לא עם be בהווה, מעבירים את am, is או are לפני הנושא. שאר התיאור נשאר אחרי הנושא. אין מוסיפים do. זאת פעולה ממוקדת של שינוי סדר: She is ready הופך ל־Is she ready.

שלילה עוזרת להבין את תפקיד be גם לפני בניית שאלות. כאשר שוללים משפט עם be מוסיפים not אחריו, בלי do. סדר החיוב נשמר ורק השלילה מתווספת: She is not ready. בשאלה, לעומת זאת, be עובר לפני הנושא. לא מערבבים בין שתי הפעולות.

עם פועל רגיל בהווה פשוט, כמו play או like, משתמשים בשאלת כן או לא ב־Do כאשר הנושא הוא I, you, we או they. הסדר הוא Do, נושא, פועל בסיס. אין לשים is לפני פועל בסיס רק מפני שרוצים להפוך את המשפט לשאלה.

בשאלת הווה פשוט עם he, she או it משתמשים ב־Does. העזר does נושא את ההתאמה לנושא, ולכן הפועל הראשי חוזר לבסיס בלי s. זהו אותו עיקרון בשלילה He does not play. אין לומר Does he plays, כי הסימון מופיע פעמיים.

בשאלה רגילה על פעולה בעבר משתמשים ב־Did עם כל הנושאים. Did נושא את העבר ולכן הפועל הראשי חוזר לבסיס, גם אם צורת העבר חריגה. למשל went חוזר ל־go. yesterday פירושו אתמול, אך אינו מחליף את העזר או מצדיק פועל עבר נוסף אחריו.

כאשר מבקשים פרט שאינו נושא המשפט, מציבים את מילת השאלה לפני סדר השאלה שכבר למדנו. למשל Where, אחריו does, אחריו she ואז live בבסיס. מילת השאלה אינה מבטלת את פועל העזר. ממשיכים לבדוק התאמה לנושא וצורת בסיס אחריו.

גם בשאלת מידע עם be מתחילים במילת השאלה המתאימה. אחריה בא be לפני הנושא, בלי do. Where is Maya שואל על מקום, ו־Why is Maya tired שואל על סיבה. סוג המידע משתנה, אך סדר be והנושא נשאר סדר שאלה.

אם שואלים מי מבצע את הפעולה, Who עצמו תופס את מקום הנושא. בשאלת נושא רגילה כזאת אין מוסיפים do רק בגלל השאלה. למשל Maya works here הופך ל־Who works here. הפועל נשאר בצורתו המתאימה, מפני שלא הכנסנו does שמחזיר אותו לבסיס.

גם בעבר, כאשר Who שואל על מבצע הפעולה, אפשר להשאיר את הפועל בעבר בלי להוסיף did בשאלה הרגילה. למשל Tom broke the window הופך ל־Who broke the window. צורת העבר נשארת מפני שהנושא הוא החלק שמחליפים, ולא מכניסים כאן עזר חדש.

בבדיקה אחרונה שואלים שני דברים: איזה מידע חסר, ואיזה פועל נמצא במשפט. עם be משתמשים בו; עם פועל רגיל בהווה פשוט בוחרים do או does, ובעבר did. אם Who הוא הנושא, בודקים את המבנה המיוחד שנלמד. סימן שאלה אינו מתקן סדר מילים שגוי.