מספרים מה נאמר (Reported Speech)

דיבור ישיר מצטט את המילים של הדובר. בדיבור עקיף מספרים על התוכן מנקודת המבט של מי שמדווח. Mira said, “I am tired.” יכול להפוך לדיווח מאוחר יותר: Mira said that she was tired. that יכול להופיע או להישמט במשפטי דיווח כאלה.

כינויי גוף ושייכות משתנים לפי האנשים, לא לפי טבלת החלפה אוטומטית: I של מירה הופך ל־she אם מספרים עליה, אבל I שלי נשאר I כשאני מספר על עצמי. say אינו דורש מושא אדם; tell כן: She said that… / She told me that… .

זו העמקה כללית; מתחילים בזיהוי הדובר, הנמען והמדווח.

כאשר פועל הדיווח בעבר ומספרים מאוחר יותר מנקודת מבט של עבר, נפוץ להזיז את הזמן לאחור: am/is → was, are → were, Present Simple → Past Simple, Present Continuous → Past Continuous, have/has + V3 → had + V3, will → would, can → could.

גם Past Simple יכול להפוך ל־Past Perfect. זו בחירה התלויה בהקשר; היא אינה חובה מוחלטת בכל דיווח.

בתרגילי ההמרה כאן נבקש במפורש backshift בדיווח ביום אחר. כך יודעים אם מטרת התרגיל היא שינוי המבנה או בחירה חופשית לפי מצב ההווה.

today, tomorrow, yesterday, here ו־this תלויים במקום ובזמן של מי שמדבר. בדיווח ביום אחר, tomorrow שבמשפט המקורי עשוי להפוך ל־the next day ו־today ל־that day.

אתמול יכול להפוך ל־the day before. אם עומדים במקום אחר, here עשוי להפוך ל־there.

אבל אם עדיין נמצאים באותו מקום או באותו יום, אין חובה לשנות את המילה. אפשר גם לציין שם יום או מקום ברור.

בתרגילים נפרט מתי נאמר המשפט ומתי והיכן מדווחים כדי למנוע כמה תשובות סבירות.

בדיווח על שאלת כן/לא משתמשים ב־asked ואחריו if או whether. אחרי מילת הקישור משתמשים בסדר של משפט רגיל: נושא ואז פועל.

אין שומרים על היפוך השאלה. “Are you ready?” הופך, בהקשר מתאים, ל־She asked me if I was ready. do, does ו־did ששימשו כפעלי עזר לשאלה אינם נשארים כך בדיווח. if כאן פירושו האם, ולא תנאי.

כשכל המשפט הוא משפט דיווח רגיל הוא מסתיים בנקודה, אף שהתוכן מתאר שאלה.

בשאלות מידע שומרים על where, when, why, how, what או who לפי המידע שהתבקש. לא מוסיפים if לפני מילת השאלה.

אחרי המילה משתמשים בדרך כלל בנושא ואז בפועל: “Where do you live?” → He asked me where I lived. אם מילת השאלה עצמה היא הנושא, כמו “Who called?”, אין נושא נוסף להכניס: She asked who had called, כשנדרש backshift.

בוחנים את תפקיד מילת השאלה ואת התוכן, ולא מזיזים מילים בלי לבדוק.

דיווח אינו מכונת החלפה. כשפועל הדיווח בהווה אפשר לשמור זמן הווה: Ella says that she works here.

גם עם said בעבר, עובדה שעדיין נכונה או אמירה שהמדווח מציג כרלוונטית עכשיו יכולה להישאר בהווה: The teacher said that water freezes at 0°C at standard pressure. אפשר לעיתים גם להזיז את הזמן בדיווח על עובדה קבועה; עצם ה־backshift אינו מוכיח שהעובדה השתנתה.

בתרגילים עם תשובה יחידה מבהירים אם נדרש שינוי זמנים או שימור נקודת מבט. המטרה היא לשמור על המסר ועל זהות האנשים.

ביום שני מאיה אמרה לדן: “I am preparing my presentation. Can you help me tomorrow?” ביום רביעי דן מספר לחבר על השיחה. כתבו בשמו שני משפטי דיווח באנגלית ובחרו במפורש backshift.

דגם אפשרי: Maya said that she was preparing her presentation. She asked me if I could help her the next day. בדקו ש־I המקורי של מאיה הפך ל־she, ש־my הפך ל־her, ש־you המופנה לדן הפך ל־I, וש־tomorrow מציין את יום שלישי.

אפשר להשתמש ב־whether במקום if ולהשמיט that. זו משימת כתיבה לבדיקה עצמית עם דגם אפשרי, לא תשובה יחידה לבדיקה אוטומטית.